הסכם הפסקת אש של מועצת הביטחון-העימות הבא בפתח 

הסכם הפסקת אש של מועצת הביטחון-העימות הבא בפתח


הסכם הפסקת האש שהתקבל על ידי מועצת הביטחון בהחלטה מס'1701 במאמץ עילאי של הרגע האחרון על ידי לבנון בלחץ החיזבאללה והתנגדות אירן וסוריה ,שונה גם מהותית לנוסח טיוטת הצעת החלטה הקודמת של הצרפתים והאמריקאים בהסכמת לבנון.


ממשלת ישראל אישרה ברב קולות בהימנעות אחד (מופז) את הנוסח הסופי וזאת בלית ברירה,גם מבחינת לחץ זמן וגם כמי שלא יכולה להרשות לעצמה להצטייר כמתנגדת להסכם הפסק אש שכל מדינות העולם תומכות בו.בנוסף ללחצים הפנימיים .

אך הבה ונביט על עיקרי סעיפי ההסכם ונדון בהיבט ראיית השחורות ונבואות הזעם שאינן מבשרות את כינון השלום הנכסף בעקבות מלחמה זו.

לחלק המבוא להחלטה ?האשמים האמיתיים
-מודגש אומנם ,שיש צורך לטפל דחוף בנסיבות שהביאו לפרוץ המשבר,אך נמנעת בפירוש
לציין את האשמים העיקריים לכך,קרי חיזבאללה,אירן וסוריה שבעטיים נוצר המשבר והם אשר הזינו את המאמץ המלחמתי בהכנות ארוכות, ברוח,ציוד ואספקת אמצעים גם במהלך הקרבות .אי הצבעה עליהם כאשמים ברורים ליצירת המשבר והעימות,ללא כל אזהרה ,ואי הענשתם ,יוצרת מצב שהם כביכול אינם אשמים ובכך טומן בחובו סכנה ליצירת משברים עתידיים נוספים ,כי הרי הכוונות נשארו והם מצהירים עליו בגלוי. לכן כבר מכינים את הקרקע לסיבוב נוסף

עניין החיילים החטופים,שגם למענם יצאנו למלחמה
, עניין זה אינו כלול בחלק של ההחלטות האופרטיביות ,רק בחלק המבוא קיים אזכור שיש וצורך לטפל בכך ועל כך ממשלת ישראל ללא הייתה צריכה לותר.כתוצאה מכך משאירים פתח לאי בהירות בעניין האחריות לטיפול ולוח זמנים,ההחלטה מאפשרת סחבת בהחזרתם עד ללא קץ . ובכך לא הושגה מטרת המבצע. את אי החזרת החיילים החטופים ,יש לראות כהפרה של הסכם הפסקת האש ומאפשרת לישראל לפעול להחזרת החיילים הטופים בכוח הזרוע ,וכך תהיה סכנה להתלקחות נוספת.

פריסת כוחות צבא לבנון בדרום- הבעייתיות

מאופייה הבלתי יציב,וזרמי הכוחות הפנימיים של מדינת לבנון ,צבא לבנון מורכב גם מחיילים שיעים,בניהם יש להניח חיילים מקרב "משמרות המהפכה" תומכי חיזבאללה,זיקתם תהיה תמיד לאחרונים,איך הצבא בתנאי כזה יכפה מרות?.הדבר בהחלט יהווה פתח לכרסום בהחלטה ושוב עימותים עם צה"ל.
בנוסף לכך,לא נקבע כל לוח זמנים,להערכתי, כדי לקיים את החלטת מועצת הביטחון כלשונה,על מדינת לבנון, להקים צבא של 15.000 חיילים יש מאין ,הכוח הקיים ,אינו כוח לוחם ואופרטיבי. אין זו משימה קלה להקים כוח לוחם .עליה לבצע מספר פעולות מסיביות,כמו:מיון וגיוס כוח אדם בקפידה המתאים למשימות של הגנה על דרום לבנון.ביצוע אימוני הקמה ייעודיים, כמו לחימה, הקמת מפקדות,אימון הכוחות ,הכרת השטח , בניית תקציב ל להקמת תשתית,מבנים , אמצעים וציוד ואספקה תהליך שלוקח זמן,לא תהיה כשרות לחימה לכוחות אלה וזה יארך הרבה זמן. ,ובינתיים, מה קורה בשטח ?מי לוקח אחריות ביטחונית בשטח שלא יחלו שוב פעולות האיבה עד להגעת כוח או"מ בין לאומי שכנראה יקח זמן רב - יונפיל,עם משפות וכמשקיפים? בסרט בזה כבר היינו.

הנשק שבידי החיזבאללה.

לעניין המבוא בהחלטה,,שלא יהיה נשק בלי אשור ממשלת לבנון.הרי ממשלת לבנון כוללת גם את שרי חיזבאללה,והפרלמנט בלבנוני והעומד בראשה מיוצג אף הוא גם על ידי השיעיים תומכי חיזבאללה. לא תהיה כל בעיה לאשר החזקת נשק על ידי חיזבאללה באשור ממשלת לבנון וכבר יש החלטות חיוביות בעניין זה על ידי ממשלת לבנון..המשמעות לכך,שהחיזבאללה לא יפורק מנשקו,הוא יישאר כוח פוליטי וכוח חמוש מצפון לליטני, ויותר מכך,הוא יטמע בתוך הפליטים החוזרים מלבנון.ואם יחליט מסיבות של הגנה על לבנון מפני האויב הציוני,לשגר טילים וקטיושות מטווח זה לעבר צפון ישראל בתמיכת סוריה ואירן , הוא יוכל לעשות זאת,ובכך יצור מיד עימות נוסף עם כל המשמעות לכך.

לעניין ההחלטות האופרטיביות בהסכם הפסקת האש

הפסקת פעולות האיבה ההתקפיות באופן הדדי-צה"ל הגיע בסמוך ללטיני עם כוחות גדולים וכעת מסיג את כוחותיו ,החיזבאללה כבר הודיע ושהם ילחמו בצה"ל עד שלא יוותר חייל ישראלי על אדמת לבנון. בנתיים נשמר השקט ,זכותנו להגיב להתקפות אלו בתקיפות ובנחישות כדי לא להיות "ברווזים במטווח" ואם למשל תראה חולית חיזבאללה על ידי כוח צה"ל הולכת לקראת ירי טילים או הנחת מטענים ,זה מחייב תגובה מיידית ואז תיווצר שוב לחימה .מאידך, אין אנו יכולים לסגת בטרם פרס כוח בין לאומי או צבא לבנון את כוחותיו בשטח,כי אחרת החיזבאללה עשוי לחזור לעמדותיו.וזה ייקח הרבה זמן.אכן המצב מסובך ,נזיל ונפיץ למדינת ישראל .ומה עושים בנתיים? התקווה שמדינת לבנון בלחץ בין לאומי תבהיר לחיזבאללה שעליה להסיג כוחותיה מצפון לליטני לשבת הפעם בשקט ולא להתעמת עם כוחות צה"ל.ללא זאת המצב יגרור עימות נוסף.

פרוק הוחיזבאללה מנשקו-

זו הבעיה המרכזית השאיפה של כולם ,לפרק את הארגון מנשקו ,ובמקרה בטוב השארתו ככוח פוליטי בלבנון.מועצת הביטחון לא הצליחה לכפות ליישום את ההחלטה מס'1559 ומי יתקע כף לידינו שהפעם תצליח לעשות זאת - דבר חשוב זה גם נעלם מההחלטה האופרטיבית בהחלטה גם הפעם.מה יקרה אם החיזבאללה בכל זאת לא יפורק מנישקו,מה סנקציות שיופעלו לכך? אין כל אזכור לכך בהחלטה זו.,הרי בסופו של דבר זה שורש הבעיה, בנתיים טוב עשתה ממשלת ישראל שהחליטה ,שאם תחודש אספקת הנשק והציוד מגבול סוריה,היא תראה בכך הפרה של הסכם הפסקת האש .והסכנה לעימות נוסף בדרך.



יתכן באמת יהיה מצב,שיחזבאללה בלחץ ממשלת לבנון " יפורק מנשקו" כלומר יאפסן אותו בימח"ם (מחסני חרום) במספר מקומות בצפון המדינה,באשור כמובן ממשלת לבנון יכינו וישביחו ליום פקודה בתמיכה ובעידוד האירנים והסורים. או כהצעת הפשרה, שאימצה לה ממשלת לבנון שנשק יוטמן בבתים ולא יינשא בגלוי.בשעת הצורך , וכשזה יקרה ולא תחסרנה סיבות לכך ,אז מה השתנה מהותית ממקודם?סיכוי רב שיחל העימות מחדש.

הפסקת אש משחקת בכל מקרה לטובת החיזבאללה-לדעת מרב המומחים ,,החיזבאללה משווע להפסקת אש ויעשה הכל כדי לשמרו בינתיים ,אך לא כדי שתיווצר הזדמנות להסכם שלום,אלא כדי להתארגן,ללקק את הפצעים והם ישנם, להשלים מלאים והכל בחסות אירן וסוריה ,להפיק לקחים להכריז על ניצחון ולחגוג אותו ולשוב בכוחות מחודשים למערכה כמקודם.אם ממשלת לבנון ומועצת הביטחון לא ימנעו זאת,העימות הבא בהחלט עומד בפתח.

ימים יגידו.


גרשון אקשטיין,רעננה